Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 115b
צְרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ בַּחֲרוֹסֶת, מִשּׁוּם קָפָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא צְרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ — נְטִילַת יָדַיִם לְמָה לִי? הָא לָא נָגַע! וְדִילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: לָא צְרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ, וְקָפָא מֵרֵיחָא מָיֵית. אֶלָּא לְמָה לִי נְטִילַת יָדַיִם — דִּילְמָא מְשַׁקְּעוּ לֵיהּ.
Traduction
one must submerge it in the ḥaroset, due to the bitterness and poison in the lettuce. For if it could enter your mind that one need not thoroughly submerge the lettuce in ḥaroset, why do I need him to wash hands before eating bitter herbs? He did not touch the liquid with his hands, and therefore he did not render it ritually impure. The Gemara rejects this contention: Actually, I will say to you: According to the halakha, one need not submerge the lettuce in ḥaroset and the poison dies. The poison is nullified from the smell of the ḥaroset. The Gemara asks: But in that case, why do I need the washing of hands before dipping? The Gemara answers: Perhaps one will submerge the lettuce, and it is therefore necessary to wash one’s hands to avoid the possible transfer of ritual impurity.
Rachi non traduit
צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא. ארס שבחזרת שהשרף שבחזרת יש בו ארס כדרך הבצלים:
הא לא נגע. ידו במשקה:
Tossefoth non traduit
קפא. פי' ר''ח תולעת כדתניא התולעת שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים והקפא שבירק והיבחושין שביין וחומץ הרי אלו מותרים וא''ת תיקשי מינה לשמואל דאמר בסוף אלו טריפות (חולין דף סז.) קישות שהתליע באיביה אסור משום שרץ השורץ על הארץ ומיהו שמואל סבר כאידך ברייתא דמייתי התם ומיהו ק''ק דמ''מ אמאי לא מייתי הך ברייתא התם ועוד שמואל היכי אכיל מרור בפסח וכי תימא דבדיק להו שלא יהא שם קפא א''כ אמאי צריך חרוסת כיון דליכא קפא ושמא ברוב ירקות אין בהם קפא וסמיך שמואל ארובא ומשום סכנה דקפא חיישינן למיעוטא וצריך חרוסת:
וְאָמַר רַב פָּפָּא: לָא נִישַׁהֵי אִינִישׁ מָרוֹר בַּחֲרוֹסֶת, דִּילְמָא אַגַּב חַלְיֵיהּ דְּתַבְלִין מְבַטֵּיל לֵיהּ לִמְרוֹרֵיהּ, וּבָעֵינַן טַעַם מָרוֹר, וְלֵיכָּא. אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּנָא עוּקְבָא, וּדְרַשׁ: נָטַל יָדָיו בְּטִיבּוּל רִאשׁוֹן — נוֹטֵל יָדָיו בְּטִיבּוּל שְׁנֵי.
Traduction
And Rav Pappa said: A person should not leave bitter herbs in the ḥaroset for a lengthy period of time, lest the sweetness of the spices in the ḥaroset nullify its bitterness. And the bitter herbs require a bitter taste, and they are not bitter when marinated in ḥaroset. The Gemara reports: Rav Ḥisda authorized Rabbana Ukva to deliver a lecture, and he taught: If one washed his hands for the first dipping, he should wash his hands again for the second dipping.
Tossefoth non traduit
צריך שיטול בטיבול שני. לאו דוקא נקט בטיבול שני דהא עביד ליה בתר המוציא דבעי נטילת ידים אלא אגב טיבול ראשון נקט טיבול שני והנטילה נמי גם לצורך טיבול באה:
אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: הָא בְּעָלְמָא אִיתְּמַר. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הָכָא אִיתְּמַר, לְמָה לִי נְטִילַת יָדַיִם תְּרֵי זִימְנֵי? הָא מְשָׁא לֵיהּ יְדֵיהּ חֲדָא זִימְנָא!
Traduction
The Sages said this halakha before Rav Pappa and added: This halakha was stated generally, i.e., concerning one who dips food twice anytime, not with regard to Passover night. For if it could enter your mind that this was stated here, concerning Passover, why do I need washing of the hands twice? This person has already washed his hands once. As he knows he will dip again, he will be careful to preserve his hands in a state of ritual purity and consequently there is no need for him to wash his hands a second time. This is not the case with regard to dipping throughout the rest of the year, when one does not know at the start that he will dip again.
Rachi non traduit
הא בעלמא איתמר. בשאר טיבולין שאינן קבע צריך שיטול ידיו לטיבול דכשנטל ידיו לראשון לא היה יודע שסוף שני לבוא:
דאי ס''ד הכא. גבי מרור איתמר אמאי הא משי ליה חדא זמנא בטיבול ראשון:
אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: אַדְּרַבָּה, הָכָא אִיתְּמַר. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּעָלְמָא אִיתְּמַר, לְמָה לִי תְּרֵי טִיבּוּלֵי?
Traduction
Rav Pappa said to them: On the contrary, this halakha was stated specifically here, with regard to Passover night. For if it could enter your mind that it was stated in general, why do I need two dippings? A person usually dips only once, either at the beginning or in the middle of his meal.
אֶלָּא מַאי, הָכָא אִיתְּמַר? נְטִילַת יָדַיִם תְּרֵי זִימְנֵי לְמָה לִי? הָא מְשָׁא לֵיהּ יְדֵיהּ חֲדָא זִימְנָא! אָמְרִי: כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר אַגָּדְתָּא וְהַלֵּילָא, דִּילְמָא אַסּוֹחֵי אַסְּחֵיהּ לְדַעְתֵּיהּ וּנְגַע.
Traduction
The Gemara asks: Rather, what will you say; this halakha was stated specifically here, with regard to Passover night? If so, why do I need two washings of the hands? He has already washed his hands once. They say in response: Since he needs to recite the Haggadah and hallel in between the two dippings, perhaps he will divert his thoughts and his hands will touch a ritually impure object.
Rachi non traduit
אסחיה לדעתיה ונגע. בבשרו:
Tossefoth non traduit
אסוחי מסח דעתיה ונגע. תימה מה צריך להאי טעמא תיפוק ליה דנטילה ראשונה לא היתה לשם קדושה אלא שלא יטמא את המשקין וי''ל דס''ד דכיון שנטל יועיל אפילו לנהמא דחולין לא בעי כוונה לכך צריך להאי טעמא:
אָמַר רָבָא: בָּלַע מַצָּה — יָצָא, בָּלַע מָרוֹר — לֹא יָצָא. בָּלַע מַצָּה וּמָרוֹר, יְדֵי מַצָּה — יָצָא, יְדֵי מָרוֹר — לֹא יָצָא. כְּרָכָן בְּסִיב וּבְלָעָן — אַף יְדֵי מַצָּה נָמֵי לֹא יָצָא.
Traduction
Rava said: If one swallowed matza without chewing it, he has fulfilled the obligation to eat matza, as he has consumed it. However, if one swallowed bitter herbs without chewing them, he has not fulfilled his obligation, as he did not taste their bitterness. Furthermore, if one swallowed matza and bitter herbs together, he has fulfilled the obligation of eating matza, but he has not fulfilled the obligation of eating bitter herbs. If one wrapped matza and bitter herbs in a palm net, the thin interlacing of vines that sprouts around a palm tree, and swallowed them, he has not fulfilled his obligation even of eating matza. When matza and bitter herbs are consumed in this fashion, the matza does not touch one’s mouth. This is not considered eating.
Rachi non traduit
בלע מצה. ולא לעסה יצא:
בלע מרור (לא) יצא. אפשר שלא טעם בו טעם מרור:
בלע מצה ומרור. יחד ולא אכל עדיין לא מזה ולא מזה יצא ידי מצה שאינה צריכה טעם אבל ידי מרור לא יצא הואיל ולא לעסו ואוכל מצה עמו אין לו שום טעם:
כרכן. שניהם יחד בסיב הדקל לא יצא שהרי לא היה ממש בפיו לא זה ולא זה:
Tossefoth non traduit
ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא. וא''ת כיון שאין במרור זה מצוה מדרבנן ליבטיל מרור להאי מצה דבהדיה וי''ל דלא שייך ביטול אלא כשלועסן יחד דאז מבטל טעם אחד את חבירו אבל כשהם שלמים אפילו יהיה יותר מחבירו לא מבטל ליה:
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַצָּה לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מָרוֹר לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וַחֲרוֹסֶת לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַגָּדָה.
Traduction
Rav Shimi bar Ashi said: Matza must be placed before each and every participant at the seder. Each participant in a seder would recline on a couch at his own personal table. Likewise, bitter herbs must be placed before each and every participant, and ḥaroset must be placed before each and every participant. And during the seder, before the meal, one shall remove the table only from before the one reciting the Haggadah. The other tables, which correspond to the seder plates used nowadays, are left in their place.
Rachi non traduit
ואין עוקרין את השלחן. א''צ להגביה קערה כשמתחיל הגדה אלא מלפני הגדול שבהן שעושה הסדר ואומר ההגדה:
Tossefoth non traduit
מצה לפני כל אחד ואחד מרור כו'. נראה דטעמא כדי שיטעום תיכף לברכה מיד כיון שזאת הברכה היא לשם חובה אבל בשאר ימות השנה דאין הברכה חובה אין צריך לטעום תיכף לברכה מיד:
רַב הוּנָא אוֹמֵר: כּוּלְּהוּ נָמֵי לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַגָּדָה. וְהִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא.
Traduction
Rav Huna says: All of the aforementioned foods, i.e., matza, bitter herbs, and ḥaroset, must also be placed only before the one who recites the Haggadah. When the time comes to eat these items, all the other participants receive a portion from him. The Gemara comments: And the halakha is in accordance with the opinion of Rav Huna.
לָמָּה עוֹקְרִין אֶת הַשּׁוּלְחָן? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ תִּינוֹקוֹת וְיִשְׁאֲלוּ. אַבָּיֵי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבָּה, חֲזָא דְּקָא מַדְלִי תַּכָּא מִקַּמֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: עֲדַיִין לָא קָא אָכְלִינַן, אָתוּ קָא מְעַקְּרִי תַּכָּא מִיקַּמַּן?! אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: פְּטַרְתַּן מִלּוֹמַר ''מָה נִּשְׁתַּנָּה''.
Traduction
The Gemara asks: Why does one remove the table? The school of Rabbi Yannai say: So that the children will notice that something is unusual and they will ask: Why is this night different from all other nights? The Gemara relates: Abaye was sitting before Rabba when he was still a child. He saw that they were removing the table from before him, and he said to those removing it: We have not yet eaten, and you are taking the table away from us? Rabba said to him: You have exempted us from reciting the questions of: Why is this night different [ma nishtana], as you have already asked what is special about the seder night.
Tossefoth non traduit
למה עוקרין את השלחן. דוקא שלהן שהן קטנים אבל שלנו שהן גדולים איכא טורח גדול בעקירתו נהגו לסלק הקערה לצד אחד דליהוי כעקירת שלחן ומה שנוהגין לסלק שני תבשילין בשעת הגבהה כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים בחוץ וכן יסד ה''ר יוסף בסדרו מושך מהקערה שני תבשילין ומגביה קערה ולימא הא לחמא עניא כו' ולא יתכן דהא דאמר בשר אינו צריך להגביה היינו בשעה שאומר פסח זה דאז ודאי נראה כאוכל קדשים:
כדי שיכיר התינוק וישאל. כלומר ומתוך כך יבא לישאל בשאר דברים אבל במה ששאל למה אנו עוקרין השלחן לא יפטר ממה נשתנה וההיא דאביי לא פי' הגמ' אלא תחלת שאילתו:
אָמַר שְׁמוּאֵל: ''לֶחֶם עוֹנִי'' כְּתִיב — לֶחֶם שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''לֶחֶם עוֹנִי'' — לֶחֶם שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה. דָּבָר אַחֵר: ''לֶחֶם עוֹנִי'' — ''עֹנִי'' כְּתִיב, מָה עָנִי שֶׁדַּרְכּוֹ בִּפְרוּסָה,
Traduction
Shmuel said that the phrase: ''The bread of affliction [leḥem oni]'' (Deuteronomy 16:3) means bread over which one answers [onim] matters, i.e., one recites the Haggadah over matza. That was also taught in a baraita: Leḥem oni is bread over which one answers many matters. Alternatively, in the verse, ''leḥem oni'' is actually written without a vav, which means a poor person. Just as it is the manner of a poor person to eat a piece of bread, for lack of a whole loaf,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source